בתרבויות עתיקות שונות כגון התרבות ההודית והתרבות הסינית, מאמינים כי לכל אצבע תכונות שקשורות אליה, ולכן הבחירה לשים טבעת על אצבע זו או אחרת היא משמעותית. לפי אמונה זו, האצבעות הן למעשה נקודות לכניסה ויציאה של אנרגיה מהגוף, וטבעות מהוות מעין חותם על האצבע שסוגר את פתח האנרגיה ושומר על כוחה. מסורות אלו מאמינות כי כל אצבע מייצגת מימד ברובד הנפשי, תחום בחיים.
הקמיצה, עליה עונדים את טבעת הנישואין, מסמלת את מידת ההגשמה העצמית שלנו מתוך אהבה בדרך בה אנו מאמינים, והיא מקושרת לעולם הרגשי. בהתאם, טבעת הנישואין משקפת את הרצון ביחסים מלאי משמעות וסיפוק.
במהלך טקס הנישואין נהוג לענוד את טבעת הנישואין על האצבע המורה של יד ימין, ורק לאחר מכן להעבירה לקמיצה של יד שמאל. זאת משום שהאצבע המורה קשורה לשאיפה לעמדת כוח וסמכות, והמעבר בין האצבעות מייצג את שינוי הסטאטוס של הכלה מרווקה לנשואה, ולקשר הנצחי בין בני הזוג.
חשוב לוודא שטבעת הנישואין לא תהיה לוחצת ושניתן יהיה להסירה בקלות, משום שטבעת לוחצת מסמלת יחסים חונקים ולא תקינים. כמו כן, ישנן בחורות שבוחרות לענוד את טבעת הנישואין על האמה, אך קחי בחשבון שהאמה היא אצבע המקושרת לצורך ביציבות וביטחון, ולכן ענידת טבעת נישואין על אצבע זו מעידה על חוסר ביטחון בזוגיות.